Daf 94a
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב עַל דָּבָר זֶה נֶהֶרְגוּ שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל מַאי קָמַשְׁמַע לַן דְּכוּלַּהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא
וְלֹא יֹאמַר אָדָם לְגוֹי קַח לִי בְּדִינָר זֶה בָּשָׂר מִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים
וּמִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים אָמְרוּ אֵין מוֹכְרִין נְבֵילוֹת וּטְרֵפוֹת לְגוֹי אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁמַּתְעֵהוּ וְאֶחָד שֶׁמָּא יַחְזוֹר וְיִמְכְּרֶנָּה לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר
Rachi (non traduit)
אין מוכרין טרפה לעובד כוכבים. בסתם אא''כ הודיעו שהיא טרפה דתו ליכא גניבת דעת. ובמקום שאין מכריזין דליכא למיחש לשמא ימכרנה לישראל או במקום שמכריזין וביום שהכריזו הכי מתוקמא לקמן:

תָּנוּ רַבָּנַן הַשּׁוֹלֵחַ יָרֵךְ לַחֲבֵירוֹ שְׁלֵימָה אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּטּוֹל הֵימֶנָּה גִּיד הַנָּשֶׁה חֲתוּכָה צָרִיךְ לִיטּוֹל הֵימֶנָּה גִּיד הַנָּשֶׁה וּבְגוֹי בֵּין חֲתוּכָה וּבֵין שְׁלֵימָה אֵין צָרִיךְ לִיטּוֹל הֵימֶנָּה גִּיד הַנָּשֶׁה
Rachi (non traduit)
ובעובד כוכבים בין שלימה כו'. לקמיה מפרש לה:
שלימה אין צריך ליטול. מפני שניכר שלא ניטל והאוכלה נוטלו:
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁזִּמֵּן שְׁלֹשָׁה אוֹרְחִין בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת וְלֹא הָיָה לוֹ לְהַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם אֶלָּא כְּשָׁלֹשׁ בֵּיצִים בָּא בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת נָטַל אֶחָד מֵהֶן חֶלְקוֹ וּנְתָנוֹ לוֹ וְכֵן שֵׁנִי וְכֵן שְׁלִישִׁי בָּא אָבִיו שֶׁל תִּינוֹק מְצָאוֹ שֶׁעוֹזֵק אֶחָד בְּפִיו וּשְׁתַּיִם בְּיָדוֹ חֲבָטוֹ בַּקַּרְקַע וָמֵת כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אִמּוֹ עָלְתָה לַגָּג וְנָפְלָה וָמֵתָה אַף הוּא עָלָה לַגָּג וְנָפַל וָמֵת
Rachi (non traduit)
שעוזק. סוגר כמו ויעזקהו (ישעיהו ה):
וְאֵין הָאוֹרְחִין רַשָּׁאִין לִיתֵּן מִמַּה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אֶלָּא אִם כֵּן נָטְלוּ רְשׁוּת מִבַּעַל הַבַּיִת
וְלֹא יְשַׁגֵּר אָדָם לַחֲבֵירוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשִּׁיגֵּר לַחֲבֵירוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ וְהָלַךְ וְזִימֵּן עָלֶיהָ אוֹרְחִין וְנִכְנְסוּ מְצָאָהּ שֶׁהִיא שֶׁל יַיִן וְחָנַק אֶת עַצְמוֹ
Rachi (non traduit)
וחנק את עצמו. שלא היה לו מה להאכילם ובוש מהם:
ושמן צף על פיה. כסבור שהכל שמן ומזמן עליו אורחים ובטוח שיש לו שמן הרבה לצרכם:
תָּנוּ רַבָּנַן לֹא יִמְכּוֹר אָדָם לַחֲבֵירוֹ סַנְדָּל שֶׁל מֵתָה בִּכְלַל שֶׁל חַיָּה שְׁחוּטָה מִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁמַּתְעֵהוּ וְאֶחָד מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה
Rachi (non traduit)
הסכנה. שמא מחמת נשיכת נחש מתה והארס נבלע בעור:
חיה שחוטה. בריאה שחוטה:
סנדל. של עור בהמה שמתה חיה מאליה אין עורה חזק כשל בריאה שחוטה:
תָּנוּ רַבָּנַן לֹא יֵלֵךְ אָדָם לְבֵית הָאֵבֶל וּבְיָדוֹ לָגִין הַמִּתְקַשְׁקֵשׁ וְלֹא יְמַלְּאֶנּוּ מַיִם מִפְּנֵי שֶׁמַּתְעֵהוּ וְאִם יֵשׁ שָׁם חֶבֶר עִיר מוּתָּר
Rachi (non traduit)
המתקשקש. חסר. לפי שזה סבור שהוא מלא:

מותר. דגדול כבוד הבריות:
ואם יש שם חבר עיר. חבורות עיר שיש שם רבים וזה מתכוין להחשיב את האבל בעיניהן שיאמרו כמה חשוב זה שזה מכבדו כ''כ:
שמתעהו. גונב דעתו:
וְהָא עוּלָּא אִיקְּלַע לְבֵי רַב יְהוּדָה פָּתַח לוֹ חָבִיּוֹת הַמְּכוּרוֹת לַחֶנְוָנִי אוֹדוֹעֵי אוֹדְעֵיהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא שָׁאנֵי עוּלָּא דְּחַבִּיב לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה דִּבְלָאו הָכִי נָמֵי (פַּתּוֹחֵי) מִפְתָּח [הֲוָה
וְלֹא יִפְתַּח לוֹ חָבִיּוֹת הַמְּכוּרוֹת לְחֶנְוָנִי אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעוֹ וְלֹא יֹאמַר לוֹ סוֹךְ שֶׁמֶן מִפַּךְ רֵיקָן וְאִם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ מוּתָּר
Rachi (non traduit)
ואם בשביל כבודו. של אורח להודיע לבריות שחביב הוא עליו מותר:
לא יביא לו פך ריקן ויאמר לו סוך שמן. מפני שיודע בו שאינו סך וגונב דעתו כסבור שיש בו שמן:
אא''כ הודיעו. מכרתיה לחנוני ואיני נפסד:
ולא יפתח לו כו'. כל חביותיהם מגופות היו וכשבא אדם חשוב אצלו פותח לו חבית להשקותו יין חזק ואם מכר חבית לחנוני שלמה ועדיין היא אצלו לא יפתחנה לאורח הבא לו מפני שגונב לבו להחזיק לו טובה חנם כסבור זה הפסד גדול נפסד ע''י שהרי תשאר חבית זו חסרה ותתקלקל יינה וזה ימסרנה מיד לחנוני שימכרנה לו:
תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַל יְסַרְהֵב אָדָם לַחֲבֵירוֹ לִסְעוֹד אֶצְלוֹ וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ סוֹעֵד וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ בְּתִקְרוֹבֶת וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל
Rachi (non traduit)
לא יסרהב. לא יפציר בו הואיל ויודע שלא יעשה משום דגונב דעתו להחזיק לו טובה בחנם כסבור שמן הלב מסרהב לו כן:
לְמַאן דְּאָמַר אַנְפָּקָא אֲמַר לֵיהּ לְאַשְׁקוֹיֵי אַנְפָּקָא חַיָּיא מַשְׁמַע
Rachi (non traduit)
אנפקא חייא משמע. משום יקרא דידיה איקפיד שעבר על דבריו:
וְכִי מִכְּלָלָא מַאי לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה הֲוַאי אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי תְּשַׁהֵא אִיסּוּרָא
Rachi (non traduit)
למ''ד טרפה הואי. איכא למימר דלאו משום גניבות דעת איקפיד אלא משום דאשהייה גביה עד השתא:
וכי מכללא מאי. מה לנו אי איתמר מכלל אי בפירוש הא מהא כללא שפיר שמעינן ואמאי אשמעינן גמרא דלאו בפירוש אתמר ומה יש לנו לגמגם בכלל זה:
מַאי טַעְמָא אִיקְּפַד אָמַר אַבָּיֵי תַּרְנְגוֹלֶת טְרֵפָה הֲוַאי וְיַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ בְּמָר דִּשְׁחוּטָה רָבָא אָמַר אַנְפָּקָא אֲמַר לֵיהּ לְאַשְׁקוֹיֵי[הּ] וְאַשְׁקְיֵיהּ חַמְרָא מְזִיגָא
Rachi (non traduit)
ואשקייה חמרא מזיגא. והעובד כוכבים סבור שהיין חי:
במר דשחוטה. בחילוף שחוטה בחזקת שחוטה וחבירו בבכורות (דף ל.) ההוא טבחא דמזבין תרבא דאטמא במר דכנתא. ולי נראה דלשון תמורה הוא. דהאי דטרפה לאו דוקא דטרפה בשחוטה לא מיחלפא אלא כלומר טרפה שחוטה נתן לו במר דכשרה שחוטה:

Tossefoth (non traduit)
טרפה הואי ויהבה ניהליה במר דשחוטה. וא''ת לעולם אימא לך דמותר לגנוב דעתו של עובד כוכבים ואיקפד משום דאמר לו לעובד כוכבים שחוטה היא ואיכא למיגזר שמא יתננה לו בפני ישראל ויקנה ממנו וי''ל דמ''מ איכא למידק מיניה דאסור לגנוב דעתו דאי שרי ליכא למיחש שמא יקנה ממנו ישראל דיחוש דלגנוב דעתו של עובד כוכבים אומר כן:
וְהָא דִּשְׁמוּאֵל לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר דִּשְׁמוּאֵל הֲוָה קָא עָבַר בְּמַבָּרָא אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ פַּיְּיסֵיהּ לְמַבּוֹרֹיָה פַּיְּיסֵיהּ וְאִיקְּפַד
Rachi (non traduit)
מברא. ספינה רחבה שעוברין בה את הנהר:
פייסיה למבוריה. תן שכרו לבעל המעבורת:
וְאִי בָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּקָא גָנֵיב לֵיהּ לְדַעְתֵּיהּ דְּאָמַר שְׁמוּאֵל אָסוּר לִגְנוֹב דַּעַת הַבְרִיּוֹת וַאֲפִילּוּ דַּעְתּוֹ שֶׁל גּוֹי
Rachi (non traduit)
משום דגונב דעתו. דעובד כוכבים כסבור שישראל זה אוהבו מאד שתקנה וטרח בה ליטול גידה עד שנראית לעצמו ואח''כ נתנה לו והוא לא נטלו ונמצא מחזיק לו טובה חנם:
ואיבעית אימא. טעמא דמתני' דאמר חתוכה לא לישדר עם גידה:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מַכְרִיזִין גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִתְּנֶנָּה לוֹ בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל אַחֵר
Rachi (non traduit)
ואיבעית אימא במקום שאין מכריזין. ודקשיא לך חתוכה נמי לישדר דהא לא זבין לה ישראל גזירה שמא יתננה לו בפני ישראל ואותו הרואה שזה נתנה לו לוקח הימנו וכסבור ניטל גידה:
אִיבָּעֵית אֵימָא בִּמְקוֹם שֶׁמַּכְרִיזִין חִיתּוּכָא דְּגוֹי מִידָּע יְדִיעַ
Rachi (non traduit)
חיתוכא דעובד כוכבים. בירך אינו עשוי כשל ישראל שהוא פורעה כדרך שהגיד מונח. ועל דא סמיך רבי בשולח ירך לחבירו על יד עובד כוכבים ולא עשה בה חותם דכשרה היא אם היא חתוכה כדרך שישראל חותכה אחר חטיטת הגיד אבל באבר אחר שחיתוך עובד כוכבים וחיתוך ישראל שוין בו אסור עד שיהא בו חותם:

Tossefoth (non traduit)
חיתוכא דעובד כוכבים מידע ידיע. פירש בקונטרס דחיתוך דעובד כוכבים בירך אינו עשוי כשל ישראל שהוא פורעה כדרך שהגיד מונח ועל דא סמיך רבי בשולח ירך על יד עובד כוכבים לחבירו ולא עשה בו חותם דכשרה היא אם חתוכה כדרך שישראל חותכה אחר חטיטת גיד עכ''ל ותימה דאם כן לוקמיה אף כשאין מכריזין וחתוכה לא לישדר ליה דלמא אתי ליזדבוני לישראל דכיון דחיתוך דישראל מידע ידיע לא יחוש ישראל הבא לקנותה שמא טרפה היא דאם כן למה פתחה וחתכה כדרך שעושין כדי ליטול הגיד וכי תימא דחייש ישראל שמא אחר כך נודע לו שהיא טרפה דא''כ מטעם זה נאסור בשולח ירך לחבירו ע''י עובד כוכבים שמא נזדמנה לעובד כוכבים ירך אחרת שלא נודע לישראל שהיתה טרפה עד אחר שניטל גידה והחליפה בזאת וי''ל דכולי האי לא חיישינן דלא שכיח שיזדמן כך ליד עובד כוכבים אבל היכא דישראל שלח לעובד כוכבים חייש ישראל במקום שאין מכריזין אע''פ שניטל גידה דלמא דלכך שלחה לעובד כוכבים לפי שנודע לו אחר ניקור דטרפה היא:
אִי בָּעֵית אֵימָא בִּמְקוֹם שֶׁמַּכְרִיזִין וְאִי בָּעֵית אֵימָא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מַכְרִיזִין
חֲתוּכָה נָמֵי לִישַׁדַּר לֵיהּ דְּהָא לָא אָתוּ לְמִזְבַּן מִינֵּיהּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁמַּכְרִיזִין שְׁלֵימָה נָמֵי לָא לִישַׁדַּר לֵיהּ דְּחָתֵיךְ לֵיהּ וּמְזַבֵּין לֵיהּ
Rachi (non traduit)
שלימה נמי לא לישדר ליה. עד שיטול גידה דאע''פ שמקומו ניכר איכא למיחש דלמא חתיך לה עובד כוכבים ומזבין וסבור זה שנטל גידה:
אלא במקום שמכריזין. שישראל מותר ליקח שם באותו מקום מן העובד כוכבים כיון שלא הכריזו דלמאי ניחוש לה הטבחים ישראלים הם ולטרפה ליכא למיחש דהא לא הכריזו היום:
חתוכה נמי לישדר. עם גידה דליכא למיחש שמא ימכרנה לישראל דהא לא זבני מיניה דחיישינן לטרפה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source